בעיות שעלולות לאפיין את הממ"ד ופתרונן

הממ"ד והמקלט כאמצעי מיגון
היסטוריה של חוק הממ"ד

חוק הממ"ד נחקק כשינוי לחוק התגוננות אזרחית משנת 1951 
וכתגובה לשינוי באופי זירת הלחימה ותפיסת המיגון בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה ב- 1991 .
תכליתו של חוק הממ"ד נועד לאפשר את שיפור מיגון העורף על פי שלושה קריטריונים מרכזיים:
1. זמינות מענה מיגון עבור הפרט (שילוב המיגון באזור המחייה היום יומי, וקיצור זמן כניסה בעת חירום)
2. מיגון מפני פגיעות שמקורן באיום בליסטי (פגיעות הדף, רסיסים, קריסת מבנה)
3. שילוב רכיבי מיגון מפני נשק כימי וביולוגי על ידי העלאת רמת האטימה של הממ"ד או המקלט (חלון אטום גזים, דלת ממ"ד\מקלט אטומה, פתחי אוורור כהכנה למערכת אוורור וסינון אב"כ) 
 

מגבלות הממ"ד\מקלט כאמצעי מיגון בטוח

בשל ייעודו של הממ"ד או המקלט לשמש כאזור מוגן מפני חשיפה מפני חומרי לחימה כימיים או ביולוגיים לרבות חומרים מסוכנים אחרים רמת אטימותו לחומרים אלו גבוהה .

 

הפועל היוצא של אטימות הממ"ד\מקלט הינו מצב פיסיקלי בו אין תחלופת אוויר . היעדר תחלופת אוויר משמעותית
1. אין כניסת חמצן לחלל השהייה
2. אין יציאת דו תחמוצת הפחמן מחלל השהייה
ראה גרף צריכת חמצן

המשמעות הפיזית בתוך הממ"ד
1. עליה רציפה בריכוז דו תחמוצת הפחמן (CO2)  עם חלוף הזמן
2. ירידה רציפה בריכוז החמצן (O2) הזמין לנשימה עם חלוף הזמן    

המשמעות הפיסיולוגית עבור השוהים בממ"ד\מקלט האטום
1. בתהליך הנשימה של השוהים בממ"ד אנו צורכים את החמצן הזמין בחלל ורמתו וריכוזו יורדים 
2. בתהליך הנשימה של השוהים בממ"ד אנו פולטים לחלל גז דו תחמוצת הפחמן ורמתו הולכת ועולה תקנים לחשיפת אנשים לריכוז CO2

אז מה בעצם קורה בתוך הממ"ד\המקלט האטום
הבעיה בהיבט פיסכולוגי
• שהייה בחלל שבו ריכוז דו תחמוצת הפחמן עולה מעבר ל- 2.0% תביא בהמשך לחנק 
• שהייה בחלל אטום בו ריכוז החמצן יורד אל סף של 17% תביא לאיבוד הכרה וחנק (חוות דעת דר הלפרין)

 

הבעיה על ציר הזמן
כאשר יש מצב או אירוע ביטחוני המחייב שהייה בממ"ד\מקלט אטום יש לדעת: משך השהייה הבטוח למשפחה בת 5 נפשות במקלט תקני הינו לכול היותר 2 עד 3 שעות.(חוות דעת דר הלפרין) במצב זה לא ניתן להרחיב את משך השהייה הבטוח מעבר ל 2-3 שעות שכן יהיה הכרח לצאת או לאוורר את הממ"ד\המקלט האטום מקץ פרק זמן זה. מעבר לכך יחשפו השוהים לסכנת חנק ואובדן הכרה.

​

מדוע יש לסגור את פתחי הממ"ד ובכך למנוע תחלופת אוויר סדירה
השארת דלת \חלון ממ"ד פתוחים בעת מצב חירום הינם מתכון אפשרי לסיכון חיי השוהים בממ"ד. לכאורה, השארת דלת הממ"ד פתוחה לצורך אוורור הממ"ד מאפשרת שהייה בטוחה גם כאשר מדובר באירוע בעל אופי ירי קונבנציונאלי מובהק. בפועל במצב זה נסכן את השוהים בממ"ד לשני סוגי פגיעות בליסטיות:  

א. פגיעה כתוצאה מחדירת הדף אל הממ"ד (שילוב סרטון המציג אפקט הדף בחלל כלוא). 

ב. חשיפה לפגיעת רסיסים וכדוריות הנפוצות בראשי קרב קונבנציונאליים.

​

האם בעת לחימה קונבנציונאלית נדרש לשהייה בממ"ד אטום?
בתרחישים בהם יתקיים ירי טילים ממדינות או אזורים המחזיקים גם יכולות שימוש ושיגור של אמצעים בלתי קונבנציונאליים עשוי להתקיים המצב הבא:
1. בשל הפוטנציאל לשימוש בנשק כימי או ביולוגי, תידרש האוכלוסיה לשהייה בממ"ד או מקלט אטום גם כאשר מדובר בירי קונבנציונאלי. גם תוך ירי קונבנציונאלי לחלוטין, יאלצו האזרחים לשהייה בממ"ד אטום וזאת עד לאחר איתור וניטור נפילות הטילים.
2. ניתן יהיה לשחרר אוכלוסיה השוהה בממ"ד\מקלט אטום רק לאחר פעולות איתור וניטור של נפילות טילים באזור נתון .
3. בכל העת שפעולות האיתור נמשכות, האוכלוסייה שוהה בממ"ד\מקלט אטום ושעון החול של מגבלת משך השהייה בממ"ד\מקלט אטום ממשיך אל עבר טווח הזמן המקסימלי הבטוח לשהייה (2-3 שעות לכל היותר).
4. ידיעה ברורה מה סוג האמל"ח שנורה אפשרית רק לאחר איתור וניטור של ראש הקרב שנורה.
5. בתרחיש בו מתקיים ירי אינטנסיבי של מאות טילים (ראה ציטוטים מקטעי עיתונות ופרסומים) משך הזמן הנדרש לצורך פעולות איתור וניטור של הטילים עשוי להמשך שעות רבות.  במצב זה יתכן מאוד שאוכלוסיות "יאלצו" לשהייה ממושכת (מעבר ל-2-עד 3 שעות מותרות) בממ"דים\מקלטים אטומים טרם ניתן יהיה לשחררם ולאוורר את אזור השהייה המוגן.
6. במצב זה יחשפו השוהים לסכנת חנק בממ"ד\מקלט אטום גם אם בפועל יתברר שלא נעשה שימוש בנשק כימי או ביולוגי שחייב שהייה בממ"ד\מקלט אטום.

 

משמעות פגיעה של טיל או רקטה במתקני חומרים מסוכנים
1. במדינת ישראל מאות מפעלים ומתקנים המכילים ביום יום חומרים שפגיעה בהם או שחרורם לאוויר מהווה איום גדול שעשוי להביא לפגיעתם של רבים.
2. פגיעה בחומרים מסוכנים עשויה להביא לפיצוץ עז או שחרורם של חומרים אלו לאוויר ונדידתם בהתאם לתנאי מזג האוויר.
3. הימצאותם של מתקנים אלו בסמוך או בלב ריכוזי אוכלוסיה אזרחית מהווים פוטנציאל פגיעה משמעותי עבור תושבי האזור הפגוע.
4. טיפול במפגעי זיהום שמקורם בחומרים מסוכנים עשוי לערוך שעות רבות ובכך לחשוף אוכלוסיה המתגוררת באזור המזוהם לפגעיה כתוצאה מחנק בממ"ד\מקלט אטום או מעצם החשיפה לחומרים המסוכנים.

כיצד עשויים להיראות הדברים במקרה של שימוש בנשק כימי או ביולוגי

המרכיב הפסיכולוגי:
עבור רבים עצם אזכור האפשרות לשימוש בנשק כימי או ביולוגי כנגד אוכלוסיה אזרחית מעלה חרדה או תגובה מובנת של הדחקה. תגובות אלו של הדחקה או התעלמות מאפשרות שבה ניאלץ להתמודד עם מצב קיצון זה אינם משנות את פני הדברים בהיבט של עצם קיומו של האיום בפועל. נקיטה של עמדה מעשית המתייחסת להשגת המיגון המתאים לאיום זה יכולה רק לתרום לתחושת הביטחון האישי ולשקט נפשי גם בימי שגרה.
 

שהייה בממ"ד\אטום תוך שימוש באמצעי מיגון (מסיכה, ברדס וכד’)  הינה חוויה קשה עבור רבים מאיתנו וכמובן עבור ילדים השוהים בממ"ד\מקלט אטום בזמן חירום.  תחושת חוסר האונים ואי הוודאות באשר למימוש האיום ומשמעותו הופכים את משך זמן השהייה "לזמן נצח" תוך מועקה גדולה ולחץ נפשי שעשוי לתת את ביטויו גם לאחר סיום האירוע.

 

המיגון בממ"ד\מקלט:
ממ"דים ומקלטים תקניים שתחזוקתם נאותה מהווים אמצעי מיגון טוב לשהייה תוך שימוש באמצעי מיגון כגון מסיכה ברדס וכד’ (וזאת ע"פ הנחיות שימוש ברורות של גורמי פיקוד העורף). למרות זאת השימוש באמצעים אלו אינו פותר או אינו מספק מענה לצורך בשהייה ממושכת בחלל בו אין תחלופת אוויר רציפה. במקרה זה תתאפשר שהייה בטוחה בממ"ד\מקלט אטום עד לפרק זמן של 3 שעות לכול היותר. (להזכירם, יתכן ויידרש זמן ממושך יותר מעבר ל- 3 השעות עד שניתן יהיה לשחרר אוכלוסיה משהייה בממדים \מקלטים אלו).

כאשר תזמון הירי לעבר אזור מסוים הינו רציף ולאורך זמן, יתכן ויתקיים מצב שבו ידרשו האזרחים לשהות משך פרקי זמן ארוכים ביותר עד השלמת פעולות איתור וניטור. כל המוזכר לעי"ל תקף גם במצב זה.

 שימוש באמצעי מיגון אב"כ

רבים ורבות מאוכלוסיית מדינת ישראל חוו שימוש באמצעי מיגון שונים כגון מסכות אב"כ ברדסים וכד’ במהלך מלחמת המפרץ בשנת 1991. גורמי ממשל וצבא קבלו בעבר וככל הנראה יקבלו גם בעתיד החלטות הנוגעות לחלוקתם של אמצעים אילו במידת הצורך. ככלל, רמת המיגון שמספקים אמצעים אישיים שונים טובה
עם זאת, בעבור רבים מקרב האזרחים, שימוש והפעלה בפועל של אמצעים אלו עשוי להיות לא נוח ואפילו קשה עבור פרטים מסוימים. אלטרנטיבה בדמות מערכות מיגון קולקטיביות-סינון אוויר אב"כ מצויות בידי רבבות משפחות בישראל. 

הבחירה בדבר סוג המיגון וזמינותו עבור כל אזרח הינה במידה רבה החלטה אישית,  שכן זמינותם של אמצעי מיגון בשוק האזרחי קיימת בכל עת.

בשונה מאמצעי מיגון אישיים- מערכות מיגון קולקטיביות (מערכות אוורור וסינון אוויר אב"כ) יכולות לספק מיגון לפרקי זמן של חודשים ארוכים ולמספר רב של תקיפות והן במקרה של אירוע בודד.

​